מה הקשר בין ויסות רגשי והפרעת קשב וריכוז?

ויסות רגשי או קושי בוויסות רגשי זהו אחד המאפיינים המרכזיים בהפרעת קשב וריכוז.

ידעתם? 

הוא פחות ידוע, פחות מובן ופחות מדובר, לעומת קשיים בריכוז או בלמידה שתופסים את מרכז הבמה בכל מה שקשור לביטוי של הפרעת קשב וריכוז, אבל הוא נוכח ומאתגר.

מה זה ויסות רגשי?  

ויסות רגשי הוא היכולת להרגיע את עצמנו, לווסת ולשלוט ברגשות שלנו מבלי לחוות הצפה של רגשות, במיוחד ובדגש על רגשות לא נעימים.

מניסיון, זה קורה לי הרבה. הדמעות האלה שעולות בלי שליטה – בין אם אני עצובה, כועסת או סתם מתרגשת. וזה גם יכול להיות לפעמים מביך... במיוחד אם זה קורה בבית ספר, באסיפת הורים עם המחנכת.... אז זה בדיוק זה.

ויש לזה צד שלילי - כשקורה משהו שלא ציפינו לו או לא רצינו בו, ואז הכעס או האכזבה עולים וממלאים לנו את הראש והלב. וכמה זה קשה, כמעט בלתי אפשרי, לעצור רגע לפני שמתפרצים וצועקים.

זה בא לידי ביטוי בעוצמת הרגשות שאנחנו חווים, וביכולת לשלוט בהם. וכשיש הפרעת קשב וריכוז, זה חלק מהקושי בהפעלת התפקודים הניהוליים במוח, שהוא המקור להפרעת קשב וריכוז.

תפקודים ניהוליים? כן. מחקרים רבים מראים כיום שהפרעת קשב וריכוז היא במהות שלה קושי בהפעלת תפקודים הניהוליים במוח.

התפקודים הניהוליים הם מיומנויות קוגניטיביות גבוהות הממוקמות במוח הקדמי, "המוח החושב", ממש מאחורי המצח, בחלק שנקרא ה- frontal cortex. זה מרכז הבקרה הרציונלי שלנו במוח.

תפקידם הוא בין השאר להפעיל שליטה ובקרה על הרגשות, להפעיל חשיבה רציונלית, ליצור מוטיבציה לפעולה ולדחות סיפוקים מידיים. הם אחראיים גם על תכנון, ארגון ויש להם גם תפקיד בלמידה וזיכרון.

לפי דר' ראסל ברקלי, כשיש הפרעת קשב, התפקודים הניהוליים כאילו "משועבדים" למערכת הרגשית ולא מבצעים את תפקידם בשליטה ובקרה.

המערכת הרגשית (המערכת הלימבית) מייצרת את הרגשות החיוביים והשליליים שאנו חשים. וכאשר רגש עוצמתי מתעורר, תפקיד המערכת הרגשית ליצור קשר עם המוח הקדמי, בו נמצאת מערכת הסינון והבקרה.

המוח הקדמי באמצעות התפקודים הניהוליים אחראי לבצע הערכת מצב, לווסת את עוצמת הרגשות בהתאם למצב ולעכב התנהגות אימפולסיבית הנובעת מהרגשות הללו.

אחד הביטויים לתופעה הזאת היא כאשר אנשים או ילדים עם הפרעת קשב וריכוז חווים רגשות בעוצמה גבוהה שלא מתאימה למצב, או "נתקעים" - מתקשים לעבור מרגש אחד לרגש אחר. רואים את זה אצל נשים ש"מכל שטות פורצות בבכי"... או אצל גברים שמתרגזים מכל דבר ("שמישהו יעיר את מרכז הבקרה במוח שלי בבקשה...")

אצל ילדים זה אפילו עוד יותר בולט. לדוגמא – ילד ללא הפרעת קשב, שלא קלע סל במשחק כדורסל יכול להתאכזב, להתגבר ולהמשיך לשחק. ילד עם הפרעת קשב במקרה כזה יהיה מוצף רגשית ויהיה לו קשה מאד להתגבר ולחזור לשחק. התסכול עולה, בלי שום ויסות, הוא מתפרץ, ועוזב בכעס את המגרש.

איפה הבעיה?  במצב כזה של חוסר ויסות של רגשות שליליים שמציפים אין מה שמעכב ומרסן, ואז מקבלים התנהגות שפוגעת בקרובים לנו, פוגעת בתקשורת שלנו עם אחרים ומאופיינת באימפולסיבית, עצבנות, חוסר סבלנות, סף תסכול וכעס נמוכים, חרדה ועצב.

לכן, מאד חשוב לאדם עם הפרעת קשב וריכוז ולבני משפחתו, להיות מודעים גם לקושי הזה בויסות רגשי ולביטויים שלו בחיי היום יום. 

וכמובן שאם רוצים לעבוד על הקשיים הללו יש הרבה מה לעשות ואין שום סיבה להמשיך ולפגוע בקרובים לנו ובעצמנו.

מה אפשר לעשות?

השלב הראשון הוא מודעות וזיהוי. מודעות לכלל מאפייני הפרעת הקשב וזיהוי בדגש על הקשיים בויסות רגשי ושיתוף הידע עם הקרובים לנו , זה באמת הצעד הראשון לחוויה של הבנה והקלה.

בשלב השני חשוב להפעיל אסטרטגיה לויסות עצמי - ישנם אסטרטגיות רבות ומגוונות לוויסות רגשות: מיינדפולנס, דמיון מודרך, נשימות – כל אחד יכול לבחור מה שמתאים לו.

אשים קישורים והמלצות לאסטרטגיות לויסות רגשי במאמר נפרד....

וכמובן שאם אתם רוצים לעבוד על הקשיים בויסות רגשי או קשיים אחרים שיש לכם בחיים בגלל הפרעת הקשב שלכם, מאובחנת או לא מאובחנת, אתם מוזמנים ליצור איתי קשר במייל או בווטסאפ כדי לבדוק התאמה לתהליך אימון מותאם לאתגרי הפרעת קשב וריכוז.

התהליך האימוני הוא קצר ויעיל. הוא ממוקד בזיהוי והבנת הקשיים של הפרעת קשב וריכוז האישית שלכם ולמידה ויישום של אסטרטגיות לשיפור ושינוי.

אז יאללה... למה אתם מחכים? תרימו טלפון ונקבע